יום חמישי, 12 באפריל 2012

דנה מקום שלישי באליפות ישראל

ביום שלישי התקיימה ברעננה אליפות ישראל בג'יאוג'יטסו. אני גאה לספר שהבת שלי, דנה, השתתפה וזכתה מקום שלישי.






הקשר המשפחתי עם שייטת 13, הוליד את המפגש עם און גולן, יוצא השייטת אשר אימן את יוסי האפרתי ואיתי האפרתי, בתקופות בהן כל אחד מהם שירת שם כלוחם, והיום הוא מאמן את דנה ודואג לה. אפילו החליפה שהיא לובשת - מתנה מיוחדת ממנו.
אני חייב לנצל את ההזדמנות ולהמליץ לכל מי שרוצה להכנס לתחום, ללמוד אצל און כי אין בעולם אנשים כאלה. באמת!







































יום חמישי, 5 באפריל 2012

איך מצאתי את עצמי מטיס LearJet 25 ביום עבודה טיפוסי


באחד מימי ספטמבר בשנת 1987, הגעתי כבכל יום למקום עבודתי בחברת תדיראן מחשבים. במקום חיכה צוות של צלמים ואיתם היחצ"ן הנודע ניסו כהן ז"ל. באותה תקופה לא חסר אקשן במקום עבודתי. תערוכות. ביקורים של האמן יעקב אגם, שהיה לקוח, ומאוחר יותר עברתי לעבוד עבורו באופן אישי. פינת המחשב ב"זהו זה", להקת משינה שהקליטה את אחד השירים הדיגיטלים הראשונים אשר נשמר על דיסקט אמיגה והופץ עם מחשבים חדשים. וכמובן סמס הררי, טייס בחיל האוויר, קברניט באל על, שהיה אחד מכתבי המחשבים אשר ליוו את הדרך הארוכה שעשה המחשב האישי החל מצעדיו הראשונים, והיה מי שליווה אותי במהלך פיתוח תוכנת "רשומון".

מי שהיה אמור לטוס לצד סמס הררי, על מנת להדגים סימולטור טיסה, ראשון מסוגו, אשר איפשר אינטרקציה בין שני טייסים, באופן שבו כל טייס ראה את רעהו ויכל להגיב לו, לטוס לצידו ואף לנהל מולו קרבות אוויר, לא הגיע. אני החלפתי אותו, ומאחר ובמקרה התעניינתי בנושא ומאחוריי אף מספר מועט של שיעורי טיס שלקחתי בהזדמנויות שונות, ובמקומות שונים בעולם, וכמובן שעות טיסה רבות על אותו סימולטור, שמחתי לקפוץ למים ולהמריא...
התוצאה, סדרה של כתבות. ניסו כהן ידע לשכפל את ההצלחה, וכך מצאתי כתבות דומות במעריב (מאת טל שחף), אנשים ומחשבים ועיתונים נוספים. הנה הכתבה במעריב. סמס הררי שבאותה תקופה שירת באופן פעיל בחיל האוויר, ביקש להופיע בשם בדוי, וכך גם (בלי שביקשתי) מופיע בכתבה שמי הפרטי בלבד....

ולסיום, הדבר הכי קרוב לחוויה עצמה...

יום רביעי, 21 במרץ 2012

ביקורת מסעדות - והפעם : יוסי חביתה

אכלתי בימי חיי בכמה מהמסעדות הטובות בעולם.
לא אשכח את הארוחה בPierre Gagnaire בפריס או את Le Louis XV במונקו.
עם זאת, אני מחלק את חיי ללפני שהתוודעותי ליוסי חביתה ואחריה. לא אשכח את הפעם הראשונה שעמדתי מול המוסד הזה. ונדמה לי שהתמונה ממחישה את העוצמה של החוויה טוב יותר מכל מלל שאביא כאן בפניכם. תחושת ה"וואו!".

לקח לי זמן לאזור אומץ ולהגיע ליוסי. היה לי חשוב לקרוא על המקום, לדעת בדיוק איזה מנה להזמין קודם, לבחור את המשקה המתאים לכל מנה ומנה (ואגב כך, התייעצתי עם השף פראן אדריה, לגבי השאלה: האם מיץ ענבים הולך עם חביתה בטחינה). כחלק מההכנות, עברתי למשטר אימונים נוקשה. עברתי בדיקות רפואיות מקיפות. עשיתי פדיקור ומניקור (בתימן).

ארוחה אצל יוסי חביתה, היא ארוחה של פעם בחיים. אחריה, הכל טפל וחסר טעם. אזרתי אומץ. פדיתי תוכנית חסכון. הזמנתי מקום (צריך להזמין מקום בין שנה עד שנתיים מראש!), הזמנתי את פרופסור עין גדי ואת במבי, ונסענו ליוסי. הגענו 15 דקות לפני הזמן, כפי שהוסבר לנו על ידי צוות מוקדני השירות של מרכז ההזמנות. בעת שהמתנו על ספסל העץ, בחוץ, ליד מוסך חליפים שמעון בן חמו, התלבטנו בקול רם מה אנחנו הולכים להזמין.

פרופסור עין גדי החליט ללכת על המקושקשת בג'אבטה. בחירה לא שגרתית, קצת חצופה, אבל עם הרבה פלפל (וטחינה). אני הלכתי על משהו סולידי יותר: השקשוקה שאינה נגמרת. מנה שכבר נכתב עליה רבות. יוסי הנהיג את ה-free refill גם בתחום השקשוקה, והתוצאה היא מחבת שממולא פעם אחר פעם. המלצר נתן לנו לטעום מיץ פז בטעם ענבים בציר 1986 אולם גם הפרופסור וגם אני בחרנו בטרופית, סדרת ייצור מצומצמת, פסטיגל 2002, בטעם פטל. כיאה ליוקרתיות המקום, הקשית, אשר נחיצותה לא פחותה ממקלות אכילה במסעדה סינית, הוגשה על צלוחית כסף מלבנית, בליווי מגבון חם ולח. קינחנו בסברינה קפואה למחצה.

אסכם ואומר כי יוסי הגדיר מחדש את המושג חביתה, ויתרה מכך, את המושג חוויה.

רעיון להורים ששונאים לכתוב פתקים לילדים לבית הספר

תירוצון - תוכנה להפקת פתקים לבית הספר
 
 
 
 
 
 














איזה תירוץ תתן היום   ™
 
   
תוכנה חדשה מורידה בצורה ניכרת את העומס עלינו ההורים.   

פעמים רבות נדרש ההורה המודרני לשלוח עם הילד פתק לבית הספר. על פי רוב, סיבת הפתק היא היעדרות ביום קודם, שההורה אולי אישר אותה אולי לא. אולי הבחין בה, אולי היה עסוק בדברים יותר חשובים.
 
המגמה כיום במערכת החינוך היא להעביר את האחריות אל הילד.  לשם כך, נצייד את ילדנו בתירוצון – תוכנה להפקת פתקים לבית הספר.

ממשק ההפעלה של התוכנה קל וידידותי למשתמש.
 
 
 
 
 
לנוכיותכם, נעבור ביחד על הגדרות התוכנה. 
הגדרות כלליות: שם הילד, שם המורה, שם בית הספר, האם להכניס תאריך עברי למכתב (טריק שימיס כל מורה בישראל).
 
ואז ניגשים לעבודה עצמה: ראשית, יבחר הילד את מועד ההיעדרות. זה יכול להיות טווח תאריכים, יום בשבוע או פשוט המילה "אתמול", המשמשת כברירת מחדל. בשלב הבא, יבחר הילד את סוג התירוץ. היעדרות מבית הספר, אי הכנת שיעורי בית, הצפת שירותי בית הספר וכיו"ב. 
לאחר שבחרנו את סוג התירוץ, הגיע הזמן לבחור את התירוץ עצמו.
עכשיו יבחר הילד את סיבת ההיעדרות או סיבת אי הכנת השיעורים.
התוכנה מגיעה עם "בנק תירוצים", אשר הוכן בקפידה לאחר ביצוע מחקר מעמיק, שאלונים וסקרים, קבוצות מיקוד ופיילוט. בין התירוצים הנפוצים:
  • לא חש בטוב
  • סבתו נפטרה
כאן המקום לציין כי תירוצון כולל מנגנון ייחודי, פרי פיתוח של שנים, מבוסס פטנט, המבצע בדיקה שתבטיח שלזכות הילד יזקפו 4 קרדיטים – (מתוך הנחה האומרת שכל ילד יכול לדווח על פטירת שתי סבתות ושני סבים) , וכאן אנחנו החלטנו להיות לארג'ים ולהוסיף סבא/סבתא נוספים, אקסטרה. בו ניתן להשתמש כאשר אין אופציה אחרת, ובהתבסס על כך שאותם מחקרים הוכיחו שניתן לדווח למורה על מותה של סבתא 3 פעמים ולצאת מזה בשלום.

  • עקב מעבר דירה
  • עקב נסיעת המשפחה לחו"ל בעקבות זכייתנו בלוטו / טוטו.
  • תירוץ אקראי - תן לתוכנה לבחור את התירוץ עבורך
 בשלב הבא, יחליט הילד מי מההורים "חתם" על הפתק, כאשר התוכנה תפיק את האישור חתום בהתאם.  לוחצים על "הדפס", והפתק מוכן. 

small printהערה אישית למורה שושנה: הקטע שהובא כאן הוא קטע הומוריסטי בלבד. כל הפתקים שדנה ואמה הביאו לכתה נכתבו ונחתמו על ידינו ההורים. כל קשר בין האמור כאן לבין המציאות מקרי בהחלט. ולא. לא נרדמתי ביום ההורים האחרון. סתם נכנס לי משהו לעין ועד שהוצאתי אותו גיליתי שאני לבד בכתה.